נחיתות
- Zvi Frank
- 6 ביולי 2019
- זמן קריאה 1 דקות
נח ואני בשדה התעופה חזרה מסופ״ש ברודוס והטיסה של חצות מתעכבת בשעתיים. שעת המראה צפויה שתיים בלילה לא סופי. 167 נוסעים עסוקים בשעת ההמראה בעיכוב ובמתי באמת (לעזאזל) נמריא בסוף...
אני מסביר לנח ששעת ההמראה זה לא הסיפור פה, שאנחנו דווקא צריכים להתעקש על נחיתה (לא חשוב מתי) ושסדר העדיפויות של כל העצבנים מסביב דפוק.
נח זורם איתי וגם משתף בתחושת הבטן שלו שהטיסה הזו לא תיגמר טוב. התור נעשה פחות צפוף פתאום והסביבה הקרובה מפנימה מהר את סדר העדיפויות המעודכן - המראות אאוט נחיתות אין. הילד לא רק קולט מהר הוא גם יודע להסביר...
בכל מקרה הירגעתי אותו שזה עניין משפחתי ושאמא שלו תמיד מרגישה ככה לפני כל המראה ויהיה בסדר. אותו זה הרגיע, מסביב כבר לא היה מי שישמע.
נחתנו בשלום.
תגובות