America crossing (air)

ל B2 לוקח ארבע שעות לחצות את אמריקה מחוף לחוף. לנו זה לקח שבוע. הפלגנו בשמים עם צסנה, עגנו בתחתית הגראנד קניון, וקפצנו לבקר את אלויס בגרייסלנד (לא היה בבית). לך תספר למנוזלים בקוקפיט של ה B2 שזה לא היעד שחשוב, זה המסע, זאת הדרך, תאיטו קצת, תפתחו חלון, תנו לחיים להיכנס.

ובאמריקה כמו באמריקה אם היה רגע מסוכן במסע הזה הוא לא היה באויר. התוכנית היתה לצאת מניו ג׳רזי ובקשת דרומית להגיע לסאן דייגו. המטוס קטן ואיטי ואמריקה גדולה. קמים טסים כמה שעות נוחתים בצהרים ממלאים דלק טסים שוב עד הערב, מוצאים מנחת וחוזר חלילה שבעה ימים.

מולנו ממערב התארגנה חזית מזג אויר שנעה לקראתנו ואחרי שלושה ימים היה ברור שלמרות ניסיונות ההתחמקות שלנו יהיה מפגש. החלטנו לפנות ישר מערבה לתוך הסופה וברגע הנכון למצוא מקום לנחות לקשור את הכנפיים חזק למסלול ולתת לה לעבור מעלינו. זה לגמרי במקרה יצא ליד ממפיס טנסי. השיר I am going to Graceland לא יצא לי מהראש אז הזמנו אובר ונסענו לבקר את אלויס בגשם שוטף. האובר היה SUV ענק וחבוט כיאה לדרום. ליד ההגה ישב גבר גדול עם זקן גדול מכוסה בשמיכה גדולה. חם בדרום אז זה לא לקח לי הרבה זמן לברר איתו מה הקטע עם השמיכה והוא הרים אותה וחשף רובה גדול מונח על הברכיים. הרובה בא עם הסבר ארוך גזעני ומפורט על כל המשוגעים שמסתובבים שם ומה בדיוק צריך לעשות איתם. ציקי לא אהב את זה אבל אני לא התאפקתי והתעניינתי איפה היהודים בסיפור הזה. הסתבר שאנחנו הישראלים גיבורי השעה והוא בכלל מת עלינו. הדרך והשיחה עם החבר החדש שלנו התארכה וכשהגענו לאחוזה של אלויס הוא לא היה בבית. האמת, קשה להתלונן, לא הודענו מראש ודי הפתענו אותו מה גם שהוא בכלל מת מזמן.

בסרטון ציקי על ההגאים בנחיתה בתחתית הגראנד קניון על כביש מתפורר צר ומתעקל שמישהו עם חוש הומור כתב עליו במפה - מנחת.

מאי 2022