קפה חזירים

סקס וכסף, זה מה שמניע את העולם. יפן עובדת על דלק אחר. במקום סקס יש להם קאוואי. כשהם צועקים קאוואי על משהו או על מישהו (והם צועקים) הם בעצם אומרים חמוד או יותר נכון חמוווווד!!! מה שחמוד נערץ, מושך, עושה כסף, מה שלא לא מעניין.

זה לא שאין סקס בכלל. בואו, 125 מיליון יפנים… בכל זאת מישהו נתן עבודה. אבל הסקס מודחק, כמעט לא קיים במרחב הציבורי, רחוק מן העין גם בצורותיו הרכות. ביפן יש המון אסטטיקה והרבה פחות ארוטיקה. וגיישות הן לא זונות. אבל זה סיפור ארוך לפעם אחרת.

את הקאוואי פוגשים בכל מקום. נערות נכנסות ביחד לתאי צילום ברחוב עושות פרצוף למצלמה ומעמיסות על עצמן אין סוף פילטרים ואימוג׳ים ילדותיים בעליל ואז יוצאות מאושרות עם סליפ נייר של תמונות שלא דומות להן בכלל אבל הן נורא נורא חמודות זאת אומרת קאוואי.

ביקום הקאוואי אחרי הצילום תוכלו ללכת לקפה חזירים. יש כאלה ברחוב ואתם תשלמו לפי שעה כדי לשבת בחדר בקומה גבוהה מעל הרחוב ביחד עם חזירים צעירים. חזירים חזירים לא בני אדם חזירים. אני רציני לגמרי. על הלמה אתם כבר צריכים לדעת לענות לבד - החזרזירים הקטנים הם נורא קאוואי.

העובדה שהכשהחזירים גדלים הם עוברים לצד השני של הרחוב בצלחת לא מפריעה לאף אחד (אולי לחזירים). גם העובדה שבקפה חזירים יש חזירים ולא לוטרות למשל, היא הגיונית בסך הכל. לוטרות, חשוב שתדעו, אין בקפה חזירים והסיבה פשוטה. הן בקפה לוטרות במורד הרחוב. רציני לגמרי - קאוואי!!!!

איך העולם היפני התפתח ככה אני לא באמת יודע אבל יש לי תאוריה. אני מזהיר מראש שהיא לא קאוואי אז למי שיש בטן רכה אני מציע לעצור כאן.

תראו. מישהו צריך להגיד את זה. ליפניות, איך נאמר בעדינות, אין לא ציצים ולא תחת. אין ולו ברמז. הדבר החיובי היחידי שגאגינג כמוני יכל להגיד עליהן הוא שהן קצת פחות מכוערות מבני זוגן הגברים. ופה תרשו לי לפתוח סוגריים רטובים לרגע קצר.

מי שהיה ביפן ולא היה באונסן לא היה ביפן באמת. אונסן הם מרחצאות ציבוריים אבל לא למי שאין מקלחת בבית. אונסן זה ארוע, תרבות. נכנסתי ולא היה לי ברור לגמרי מה עושים אז עשיתי מה שהיפני שנכנס רגע פני עשה. ראו עליו שזו לא הפעם הראשונה שלו. עכשיו תדמיינו את זה. שורה ארוכה של דרגשים נמוכים, כל אחד ממוקם מול מראה ענקית, ואין סוף חומרי ניקוי סבונים ומברשות על מדף נמוך ממול ובצד ראש תוש אימתני שמגיע לכל מקום עם זרם מים חמים לא מעולם הזה. עד כאן קל. עכשיו תדמייני שעל כל דרגש נמוך יושב יפני ערום בפיסוק רחב מול מראה ענקית ומשפשף את גופו עד שהוא הופך אדום כמו לובסטר. אז עשיתי מה שההוא עשה ושפשפתי וקרצפתי לאט וביסודיות גם במקומות שלא ידעתי שיש לי (זה נח בישיבה נמוכה תאומינו לי). ואז אחרי 15 דקות של עבודה היפני שלי שטף את הסבון ו… התחיל מחדש. עשיתי הכל עוד פעם.

כשזה נגמר קמתי והצטרפתי לתנועה האנושית הערומה שריחפה בין ענני האדים לעבר הברכות החמות שאליהן נכנסים באיזה סדר כלשהו שמרוב חום ואדים לא באמת קלטתי. תהליך החיטוי הזה נמשך בערך שעה והוא לא ארוע של פעם בשנה. יותר כמו משהו יומיומי…

וזה המקום לחזור לנושא הקאוואי והסקס כי באונסן נפל לי האסימון. נכון שלנשים יפניות אין בהגדרה ציצים ותחת אבל בואו זה די מסתדר עם מה שיש לגברים שם להביא לשולחן.

מה שיש שם זה במקרה הטוב - קאוואי!