הפלגה בזמננו

רוברט פירסיג שכתב את ״זן ואומנות אחזקת האופנוע״ כתב ספר נוסף ידוע פחות בשם ״לילה״ המתאר הפלגה מהאגמים הגדולים דרך נהר ההאדסון בואכה מנהטן. אני לא יכל להמליץ לכם עליו בעיקר כי לא הצלחתי לסיים אותו אבל אני כן מאד ממליץ על הפתיחה.

כבר בשורות הראשונות פירסיג מנפק את ההגדרה הטובה ביותר שאני מכיר לשייט לא תחרותי במפרשיות גדולות (מה שקוראים במחוזותינו יאכטות). לפי פירסיג, שייט בזמננו הוא לא נוח איטי וארכאי לגמרי. האיש יודע על מה הוא מדבר והוא לא נעצר שם.

מעל האנומליה הזו שנקראת שייט, שאנשים מתעקשים לשמר אל מול פני הקידמה, מתנוסס סימן שאלה גדול. מה יכל להצדיק היטלטלות של יותר מיממה (נגיד בדרך לקפריסין) בתוך מרחב מצומצם וצפוף, על פני חלופה של טיסה קצרה של פחות מחצי שעה? אז ככה, לפי פירסיג אם עושים נכון את הדבר הזה, הלא נוח האיטי והארכאי, אז הדבר הזה שנקרא שייט יכל לקרוע חלון בזמן.

קצת קשה להבין את זה כשנעים במהירות האור מדאגה סרת טעם אחת לשניה ברדיפה מתמדת אחרי הדחוף והלא חשוב אבל אם יוצאים מתל אביב מערבה מספיק זמן, מספיק לאט, מספיק לא נוח, ומספיק בלי הטלפון שלכם... אז יש מצב.