אהבה ישנה עם קיל
- Zvi Frank
- 24 במאי 2019
- זמן קריאה 1 דקות
נסעתי לרודוס לפגוש אהבה ישנה עם קיל ולוודא שהיא במצב הרוח הנכון בואכה הקיץ הקרוב. קצר וצר: נחיתה, מונית, מספנה, מונית, המראה. מה היה בנחיתה זו שאלה של מדריכי טיסה, מה היה במספנה זה ביני לבינה, נשאר מה היה במונית...
גם בהלוך וגם בחזור היה אותו דבר. הנהג התעקש להסביר לי למרות שהראש שלי היה תקוע במופגן עמוק בטלפון, שהתיירים שבראש הרשימה, שהם הכי הכי אוהבים, הם הישראלים. ויתרתי על הסיכוי שהוא יתיאש וישתתק וגם בהלוך וגם בחזור הרמתי עיניים למראה ושאלתי למה?
כי אתם מגיעים בכמויות, מצילים את המקום הזה אבל הכי חשוב, הכי חשוב, שניהם אמרו פחות או יותר אותו דבר בדרך שהיתה כמעט נוגעת ללב, אתם מכבדים אותנו. שוק אה? הם רואים כאן הכל מתיירות של יאכטות דרך תיירות של הכל כלול, יש גם זרם גובר של השקעות מישראל, והם מרגישים שהישראלים מכבדים אותם, לא מתנשאים עליהם.
לפני שאתם עפים על עצמכם תזכרו מה הם עברו בשנים האחרונות, מידי מי, וגם את האמת הניצחית שהכל יחסי בחיים. אחרי שמרקל אנסה אותם וגם השאירה אותם בהריון עם 24% מע״מ שהם פוגשים כל יום כמה פעמים ביום, גם מי שסתם אומר שלום יפה בבוקר (וגם משלם את החשבון) נעשה חסיד אומות עולם.
ואל תשכחו שאחרי הכל בכל זאת אנחנו גם קצת דומים.. כשבכל חנות מסעדה או בית קפה אומרים לך שכרגע אי אפשר לשלם באשראי כי המכונה מקולקלת, הגרמני חושב איזה מדינה דפוקה כלום לא עובד פה וגם זורק איזה מילה מכוערת בשפה מאד תרבותית. הישראלי אומר לעצמו כן, מע״מ 24% זה עומס טכני גדול על מכשיר כזה קטן, גם אצלי בטח היה מתקלקל...
דאקסי?
留言